התערוכה האחרונה של האמן הבריטי ג'ייסון דה קייר טיילור היא מוזרה, יפה ומעוררת מחשבה, ואפשר לראות אותה רק על ידי מעבר של מטר וחצי מתחת לפני הים. עבודתו של טיילור, Museo Atlántico, היא המוזיאון הראשון של אירופה מתחת למים שמציג למעלה מ-300 יצירות פיסול המוקדשות ל"דיאלוג בין עבר להווה והחלוקה בחברה."
האוסף, שנפתח לקהל הרחב החודש, יושב בקרקעית האוקיינוס האטלנטי בבאיה דה לאס קולורדאס, בחוף הדרומי של לנזרוטה. את יצירותיו הקבועות ניתן לראות על ידי צוללנים או דרך סירות עם תחתית מזכוכית, והן משתרעות על פני שטח אדיר מימדים.
הסיפור של דה קייר טיילור מתאר את חיי המאה ה-21 תוך התמקדות במשבר הפליטים. זו מחווה של כבוד לאלה שנאבקו כדי להגיע למקום מבטחים ולאלה ש"חלומותיהם ותקוותיהם נותרו בקרקעית הים", אמר דה קייר טיילור ל-The Local. ב"רפסודה של למפדוסה" רואים סירה מפוסלת הנושאת 13 פליטים ושוקעת אט אט, כאשר הנוסעים שלה שרויים במצוקה קשה.
פסלים אחרים מתארים את תרבות הטכנולוגיה של ימינו עם בני אדם חסרי פנים שמצלמים סלפי מתחת למים ואנשים שדבוקים לסמארטפונים שלהם. בסרט "הרוביקון", 35 דמויות אנושיות הולכות לאורך קרקעית האוקיינוס, מראה בלתי נלאה שנראה כמו לקוח מתוך סרט מדע בדיוני. כל 300 הפסלים האישיים מחולקים לעשרה מתקנים, וכולם פונים לכיוון קיר גדול אחד, כניסה לעיר.
יש גם נרטיב פוליטי חזק באוסף זה ורבים מהפסלים קוראים לצופים לחשוב על שינויי אקלים ושימור כדור הארץ. ההתאמה לנושאים העומדים בפנינו היום, "רפסודה של למפדוסה", היא תזכורת לאחריותנו הקולקטיבית ולפאסיביות שלנו ביחס לפליטים.
מכיוון שמימי האוקיינוס האטלנטי הם קרים יותר, גידול האלמוגים אינו מהיר כמו בקאריביים, כך שעבודותיו של דה קייר טיילור מציגות פירוט רב יותר. תוך שהוא הקפיד שיצירותיו יטפחו את התרבותם של מיני דגים דה קייר טיילור יצר את האוסף שלו בחומרים ניטראליים עם pH המיועד לייצר בית גידול לחיים ימיים בשמורה הביוספרית העולמית המוכרת על ידי אונסק"ו.
זו אינה יצירתו הראשונה של האמן הבריטי עם פסלים מתחת למים. הפרויקט הראשון שלו נפתח בשנת 2006 בקאריביים ושמו "פארק הפסלים התת מימיים של מפרץ מולינרה" בגרנדה. שלוש שנים מאוחר יותר, הוא חשף את Museo Subacuático de Arte ליד קנקון, הכולל מעל 500 פסלים קבועים בגודל טבעי.
