כוכב רוק מנסה לשבור את הגיטרה הראשונה המודפסת בתלת מימד שלא ניתנת לריסוק

כוכבי רוק מרסקים גיטרות במשך עשרות שנים, מעטים בהתלהבות רבה יותר מהוירטואוז יליד שוודיה יאנגוי מאלמסטין. קבוצת סנדוויק העולמית החליטה לבדוק את הטכנולוגיות החדישות ביותר שלה על ידי בניית הגיטרה הראשונה הבלתי ניתנת לריסוק, ולתת למאלמסטין לשחרר את המומחיות המפוצצת שלו עליה. הוא התקשה לרסק אותה. למעשה, לראשונה – בסדרה של תנועות פטיש מקצועי – הוא לא הצליח לעשות זאת.

 

הנריק לויקנן, מפתח תהליכי עיבוד בסנדוויק, ניגן בגיטרה מאז ילדותו, אז העריץ את מאלמסטין. כדי להבין מה קורה כשמאלמסטין הורס מכשיר, לויקנן פנה ל-YouTube. "היינו צריכים לייצר גיטרה שלא ניתנת לשינוי בכל הדרכים השונות שבהן אפשר לרסק גיטרה", אמר לויקנן. "האתגר ההנדסי היה אותו מפרק קריטי בין הצוואר לגוף שבדרך כלל נסדק בגיטרה."

 

מהנדסי סנדוויק חיסלו את המפרק בין הצוואר לגוף הגיטרה. במקום זאת, צוואר הגיטרה הוא חלק בלתי נפרד מהגיטרה שעשוייה מפלדת אל חלד ממוחזרת, קונסטרוקציה של גיטרה שמעולם לא נוסתה בעבר. 

 

רכיבים ארוכים ודקים כמו הלוח והצוואר חשופים במיוחד לעיוות. תוכנה מתקדמת אפשרה לסנדוויק דימוי באופן דיגיטלי לפני ביצוע החיתוך הראשון, מה שמאפשר בחירה נכונה של כלים, חוסך זמן ייצור ומבטיח תהליכים יעילים יותר. "הדיוק היה קריטי," אמר הנריק לויקנן. "התוכנה שלנו בנויה על ניסיון של שנים, תוך מתן כלים והמלצות לחיתוך נתונים שעזרו לנו לצמצם את הלוח לעובי מאתגר של מילימטרים ספורים במקומות מסוימים."

 

בינתיים עלה אתגר נוסף – כיצד לייצר את גוף הגיטרה, עיצוב מורכב במיוחד בגלל הצורך בחוזק ובמשקל נמוך בו זמנית. סנדוויק, בהסתמך על מומחיותה המובילה בעולם בתחום אבקת מתכת וייצור תוספים, החליטה להדפיס את הגוף בתלת מימד. קרני לייזר התחקו אחר העיצוב באבקת טיטניום, תוך מיזוג שכבות של חומר זו על גבי זו. השכבות, שכל אחת מהן דקה יותר משיער אנושי, מובנות בגוף הגיטרה.